גידולים בבלוטת יותרת הכליה - אבחון וטיפול עם ד״ר אופיר אביטן

מהי בלוטת יותרת הכליה

הבלוטה ממוקמת מעל הכליה ואחראית לייצור הורמונים חיוניים – קורטיזול ואלדוסטרון (מהקורטקס) וקטכולאמינים כגון אדרנלין (מהמדוללה).

סוגי הגידולים

• רוב הגידולים המתגלים באקראי בהדמיה (incidentalomas) הם אדנומות שפירות לא-מפרישות.
• אדנומות מפרישות הגורמות לתסמונת קושינג (הפרשת קורטיזול עודפת) או תסמונת קון (הפרשת אלדוסטרון עודפת).
• פאוכרומוציטומה: כ-90% מהמקרים שפירים, אך כ-10% עלולים להיות ממאירים.
• קרצינומה של קליפת יותרת הכליה (Adrenocortical Carcinoma): גידול נדיר ביותר, בשכיחות של כ-0.5-2 מקרים למיליון בשנה.

גורמי סיכון להתמרה ממאירה

• גודל הגידול – גורם המנבא המרכזי: מתחת ל-4 ס"מ סיכון נמוך יחסית (כ-3%), בגודל 4-6 ס"מ הסיכון עולה (כ-7%), ומעל 6 ס"מ הסיכון עשוי להגיע לכ-25% (על פי חלק מהמקורות).
• פעילות הורמונלית של הגידול.
• תסמונות גנטיות נדירות כגון MEN1, MEN2, פון היפל-לינדאו (VHL), לי-פראומני (Li-Fraumeni) ו-NF1.

תסמינים

ברוב המקרים אין תסמינים כלל והגידול מתגלה באקראי בבדיקת הדמיה שנעשתה מסיבה אחרת. במקרים של גידול מפריש קורטיזול – יתר לחץ דם, עלייה במשקל ותכונות קושינגואידיות. בפאוכרומוציטומה – התקפים של דפיקות לב, הזעה מוגברת וכאבי ראש.

אבחון

• הדמיית CT או MRI להערכת מאפייני הגידול.
• בדיקות הורמונליות בדם ובשתן.
• נקודה חשובה ביותר לבטיחות המטופל: אין לבצע ביופסיה של הגידול לפני שנשללת פאוכרומוציטומה באמצעות הבדיקות ההורמונליות, בשל הסיכון למשבר יתר לחץ דם חמור.

טיפול

• מעקב הדמייתי בלבד עבור גושים קטנים, שפירים במראם ולא-מפרישים.
• כריתת יותרת הכליה בגישה זעיר-פולשנית (לפרוסקופית או רובוטית): הטיפול הסטנדרטי ברוב המקרים, כולל חלק מהגידולים הממאירים המוגבלים מקומית.
• במקרה של פאוכרומוציטומה נדרשת הכנה תרופתית טרום-ניתוחית (חסימת אלפא) לפני הניתוח.

סיכום

חשיבות ההערכה המקצועית המדויקת (הורמונלית והדמייתית) של כל גידול ביותרת הכליה, תוך התאמת הטיפול למאפייני הגידול הספציפי.