טיפול מקומי מול טיפול סיסטמי בסרטן הערמונית – מה ההבדל ומתי משלבים ביניהם?

לפני מספר שבועות ישב מולי מטופל, לאחר שבישרתי לו את תשובת ביופסית הערמונית, בה התגלה סרטן הערמונית ושאל שאלה פשוטה: "דוקטור, למה אתה מפנה אותי למיפוי כלל גופי של PET-PSMA - אם ימצאו שהגידול נשאר רק בערמונית – מה עושים? ואם יש גרורות – מה אז?" כאשר מדברים על טיפול בסרטן הערמונית, קיימות שתי גישות עיקריות: שליטה מקומית על הסרטן (Local Control), וטיפול מערכתי שפועל בכל הגוף (Systemic Control). לכל גישה יש מקום בהתאם לשאלה האם הסרטן עדיין מוגבל לערמונית או שכבר התפשט. Local Control – מחלה מקומית: כאן local control הוא קו הטיפול המרכזי, במטרה לרפא את המחלה. דוגמאות: ניתוח כריתה רדיקלית, קרינה חיצונית, או טיפולים ממוקדים. במחלה גרורתית: הטיפול המקומי כבר לא מספיק לבדו, אך עדיין יש לו חשיבות למניעת בעיות מקומיות. Systemic Control – תרופות שמסתובבות בדם ומגיעות לתאי סרטן בכל מקום בגוף. כולל טיפול הורמונלי (ADT), תרופות הורמונליות חדשות (אבירטרון, אנזלוטמיד, דארולוטמיד) וכימותרפיה. משתמשים תמיד כשמדובר במחלה גרורתית. שילוב: במחלה מקומית – Local Control מספיק. במחלה גרורתית עם Low Volume – ניתן לשלב. במחלה גרורתית עם High Volume – יתרון הטיפול המקומי לא הוכח כמשפר הישרדות. המטופל אובחן עם 3 גרורות בלבד (Low Volume), ולכן ניתן לשקול שילוב בין טיפול סיסטמי לטיפול מקומי. הנקודה החשובה ביותר: כל מטופל הוא עולם ומלואו. ההחלטה צריכה להתקבל יחד עם האורולוג, ולעיתים במסגרת צוות רב-תחומי.